אירועים מיוחדים
נמצאו 27 מופעים
קונצרט פתיחה חגיגי: יוהן סבסטיאן באך בגן האמנות
הכניסה חופשית – בהרשמה מראש
המיסה בסי מינור
המיסה בסי מינור, מיצירותיו הגדולות של יוהן סבסטיאן באך, תנוגן ותושר בגן האמנות של מוזיאון ישראל על ידי 70 נגנים וזמרים על במה אחת, תחת כיפת השמיים, אל מול נופי ירושלים הקסומים.המיסה בסי מינור הולחנה לטקסט הקתולי של המיסה, ויועדה ככל הנראה לחנוכת הקתדרלה של דרזדן. חלקים ממנה נכתבו על ידי באך כבר בשנת 1724, אך הוא השלימה רק בשנת 1749, מעט לפני מותו. באופן טרגי, היא לעולם לא בוצעה בחייו. זוהי העבודה הגדולה האחרונה של באך, המהווה מעין סיכום של תרומתו העצומה למוזיקה ושל יצירתו העשירה.
אנחנו פותחים את הפסטיבל עם יצירה מופלאה זו, העוסקת בעוצמה ובחמלה האלוהיות, ואשר האזנה לה מול נופי ירושלים היא חוויה מרגשת המהדהדת היסטוריה, דת ואמנות גדולה.
הקונצרט יתחיל ב-8:30. כניסת הקהל החל ב-7:30. המקומות אינם מסומנים
סטנלי ספרבר, מנצח
קרן מוצרי, סופרן
אביטל דרי, אלט
איתן דרורי, טנור
יאיר פולישוק, בס
התזמורת הקאמרית הישראלית
המקהלה הקאמרית שליד האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים
מארגני הפסטיבל הם מוזיאון ישראל ומוזיאון אוספי האמנות הממלכתיים של דרזדן
והפקתו בנדיבות משרד החוץ של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
- באולמות אמנות אירופה ע״ש יוסף ומדלן נאש
המלחין יוהנס ברהמס שימר את טכניקות ההלחנה של המאסטרים הגדולים מן המאה ה-18, אך הנושא של מגלונה היפה, מחזור שירים שהלחין, מעיד על קרבתו לתנועת הרומנטיקה, שרווחה בגרמניה במאה ה-19. הרומנטיקה הגרמנית הדגישה את הסובייקטיביות של הרגש האנושי ושאבה את השראתה מאגדות מימי הביניים, שבהן אבירים ונסיכות נסחפו בשטף אירועים שהולידו אהבות גדולות ומיתות משונות.
מחזור השירים של ברהמס כולל 15 שירים שנלקחו מהרומן של מגלונה היפה ופטר דוכס פרובנס מאת לודוויג טיק (פורסם ב-1796). ספרו של טיק מבוסס על מקור צרפתי אנונימי מן המאה ה-15, ומספר על תלאותיהם של מגלונה, נסיכת נפולי, ופטר, הדוכס של פרובנס, שמתאהבים, נפרדים וחווים מצוקות – עד שלבסוף הם מתאחדים.
הבריטון האמריקני דייויד אדם מור ביצע למעלה משישים תפקידים ראשיים בבתי-אופרה ועם תזמורות כמו המטרופוליטן אופרה בניו-יורק, הסקאלה במילנו, הפילהרמונית של לוס אנג'לס ופסטיבל זלצבורג; הפסנתרן דניאל גוטלר הוא חבר בכיר בבית-הספר למוזיקה ע"ש בוכמן-מהטה של אוניברסיטת תל-אביב; ליה קניג, הגברת הראשונה של התיאטרון הישראלי וכלת פרס ישראל לתיאטרון, תקרא מספרו של טיק.
הסיור המוביל אל הקונצרט יבחן מבחר יצירות אמנות שעוסקות באהבה ובאובדן הכרוך בה, בפרידה ובהשתוקקות אל האהוב או האהובה. הקונצרט יתקיים מול אחת מיצירות המופת של מוזיאון ישראל – מות אדוניס של פיטר פול רובנס – בבקשו להפגיש בין רגשות עזים המובעים בצליל, במילה ובתמונה.
תכנית
יוהנס ברהמס, מגלונה היפה, אופוס 33
דייויד אדם מור, בריטון
דניאל גורטלר, פסנתר
ליה קניג, מספרת
מארגני הפסטיבל הם מוזיאון ישראל ומוזיאון אוספי האמנות הממלכתיים של דרזדן
והפקתו בנדיבות משרד החוץ של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
- בהאגף לאמנות ותרבות יהודית ע"ש ג"ק, ג"וזף ומורטון מנדל
עדיה פלד, סופרן | פיי שפירו, אלט | הלל שרמן, טנור | דור מגן, בס
מהמקהלה הקאמרית של האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים
"וְכָל-הָעָם רֹאִים אֶת-הַקּוֹלֹת וְאֶת-הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת-הָהָר עָשֵׁן" (שמות כ', 14)
מקור שמו של פסטיבל המוזיקה במוזיאון בפסוק המצוטט, המתאר את מעמד הר סיני, שבו התמזגו המראות מעוררי היראה והקולות הרמים ליחידה על-חושית אחת, עד שהיה אפשר לראות את הצליל. הקונצרט המיוחד בבוקרו של ערב שבועות מפגיש בין טקסטים יהודיים לאמנות יהודית, בתרבות שתמיד העדיפה את המילה הנשמעת על פני התמונה הנראית.
ארבעה זמרים מהמקהלה הקאמרית ישירו א-קפלה מבחר שירים יהודיים וישראליים לרגל חג השבועות. הקונצרט ייפתח בשיריו של סלמונה רוסי, כנר ומלחין איטלקי-יהודי ונגן החצר של דוכסות מנטובה, צפון איטליה. ב-1623 פרסם רוסי את השירים אשר לשלמה, אוסף מזמורים יהודיים בסגנון מוזיקלי חסר תקדים בתולדות המוזיקה היהודית. עד אז נאסרה מוזיקה מרובת-קולות (פוליפונית) בבתי-כנסת, אך רוסי הלחין מבחר מקורות מקראיים, רובם מתהילים, לשירה בכמה קולות. המוזיקה שכתב מנותקת כמעט לחלוטין מן הזמרה היהודית המסורתית, ודומה יותר למוזיקה כנסייתית של הבארוק המוקדם.
הקונצרט ימשיך בעיבודים א-קפלה לזמר עברי מודרני: טקסטים יהודיים קנוניים ישנים וחדשים מן המקרא, שיריו של נתן אלתרמן ופזמוניה של נעמי שמר – כולם מעידים על עיסוק יהודי מתמשך במילה הכתובה ובצליל המתלווה לה ועל השפעת תרבות העולם על התרבות היהודית.
הסיור המוביל אל הקונצרט יסקור מוצגים מן האגף לאמנות ותרבות יהודית, , בהתמקדותבדגש על ה במילה הכתובה והנאמרת – שרידי המילים שנאמרו בהר סיני – כבסיס לתרבות היהודית, ועל רובדי המשמעות שהאמנות החזותית היהודית מוסיפה לטקסט., ויבדוק כיצד האמנות החזותית היהודית מוסיפה רובדי משמעות לטקסט. בחינת תשמישי קדושה ומוצגים דוגמת בית הכנסת מוויטוריו ונטו מעידה על רצונם של האמנים היהודים להיות נאמנים למסורת ועם זאת, להעמיד יצירה מעודכנת ומאתגרת.
תכנית
סלמונה רוסי (צפון איטליה, סביבות 1570–1630): מלחין
על נהרות בבל (תהלים קל"ז)
הללויה הללי נפשי את ה' (תהלים קמ"ו)
אלהים השיבנו (תהלים פ')
קדושה
מנחם ויזנברג (נולד בתל אביב ב-1950): מעבד
עין-גדי (מילים: איתן פרץ, לחן: דב אהרוני)
שיר העמק (מילים: נתן אלתרמן, לחן: דניאל סמבורסקי)
גיל אלדמע (ישראל, 1928-2014): מעבד
פרות חמישה עשר (מילים ולחן: נעמי שמר)
ירושלים של זהב (מילים ולחן: נעמי שמר)
נערה (מילים: אסתר לנואל, לחן: גיל אלדמע)
עדן פרטוש (בודפשט 1907 – תל אביב 1977): מעבד
המבדיל בין קודש לחול
יחזקאל בראון (ברסלאו, 1922 – ראשון לציון, 2014): מעבד
רונו נא (מילים: גרשון פלוטקין, לחן: סשה ארגוב)
פאול בן חיים (1897, מינכן – 1984, תל אביב): מעבד
לה רוזה אנפלורנס (מילים ולחן: לדינו עממי)
מארגני הפסטיבל הם מוזיאון ישראל ומוזיאון אוספי האמנות הממלכתיים של דרזדן
והפקתו בנדיבות משרד החוץ של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
המקהלה האקדמית האירופית
יוסהארד דאוס, מנצח
המקהלה האקדמית האירופית (EuropaChorAkademie) כוללת סטודנטים מכל העולם הלומדים בשניים מבתי הספר הטובים בגרמניה: בית הספר הגבוה למוזיקה של מיינץ, והאוניברסיטה לאמנויות של ברמן. המקהלה תשיר א-קפלה פרקי תהילים במגוון עיבודים מחמש מאות השנים האחרונות. הטקסט הקנוני של תהילים מתחדש בעיבודים שונים בכל דור ודור, דבר המעיד על היותו רלוונטי תמיד.
הקונצרט, שכמחציתו מזמורים לותרניים, נערך לרגל 500 שנה לרפורמציה שהצית מרטין לותר ב-1517. המהפכה הדתית שהוביל לותר ביקשה להעביר את הכוח הדתי מסמכות מרכזית היושבת ברומא אל הקהילה. השירה בכנסייה הפרוטסטנטית ממלאת תפקיד דתי, והיא אינה רק קישוט למיסה: כשם שהמאמין מוזמן להשתתף בפולחן, ולא להתבונן בו מן הצד כמו במיסה הקתולית, כך הוא מוזמן להצטרף אל שאר המאמינים לשירת מקהלה קהילתית. ב-1534, כדי לקדם את הבנת כתבי הקודש, פרסם לותר את תרגומו לגרמנית של הביבלייה הנוצרית כולה, ולתלמידיו המליץ להעמיק בדברי אלוהים על ידי חזרה לטקסט התנ"כי המקורי במקום להסתמך על פרשנויות של אחרים.
הקונצרט יתקיים בהיכל הספר, מול העותקים הקדומים ביותר של התנ"ך המוכרים לנו, לצד מגילות מדבר יהודה. היכל הספר מציג שמונה מהמגילות שהועתקו על ידי חברי "כת מדבר יהודה". ריבוי העותקים של ספרי המקרא ושל ספרים חיצוניים שנמצאו במדבר יהודה מעיד על החשיבות שראו חברי הכת בשימור הכתבים האלה.
הסיור המקדים לקונצרט יעבור ליד דגם ירושלים בתקופת בית שני, אז שרו הלוויים מזמורי תהילים בעומדם על 15 המעלות שהובילו אל המקדש. מנגד, חברי "כת מדבר יהודה" קראו תיגר על הקשר ההדוק שבין הטקסט המקראי ובין הפולחן במקדש, שכן הכת סלדה מן המקדש ומן הכהונה שבירושלים, שהייתה מרכז הכוח הפוליטי והדתי במאה הראשונה לספירה.
השוני והמגוון בפרשנויות של הטקסט התנ"כי ממשיכים עד ימינו; שירה א-קפלה לצד מגילות מקראיות מלפני כאלפיים שנים היא חוליה נוספת במסורת הפרשנית המגוונת של הטקסט.
מארגני הפסטיבל הם מוזיאון ישראל ומוזיאון אוספי האמנות הממלכתיים של דרזדן
והפקתו בנדיבות משרד החוץ של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
- מקום: גלריית ארץ הקודש, האגף לארכאולוגיה
- שפות: עברית
מדריגל, המקהלה הקאמרית הלאומית של רומניה
אנה אונגורנו, מנצחת
מדריגל, המקהלה הקאמרית הלאומית של רומניה, נתפסת כסמל לאומי בארצה ומוכרת על ידי אונסק"ו כחלק מהמורשת התרבותית העולמית הלא-מוחשית. הרפרטואר של המקהלה מתמקד במוזיקה ביזנטית ובמוזיקה אירופית מהרנסנס, המבוצעות לעתים נדירות, ובכך המקהלה משמרת את נכסי התרבות האלה. מדריגל הוקמה ב-1963 על ידי המלחין והמנצח הרומני הנערץ קונסטנטין מרין, ומאז הופיעה ביותר מ-4,000 קונצרטים באולמות היוקרתיים ביותר בעולם.
מקורה של המוזיקה המערבית הוא במוזיקה הפולחנית בכנסייה. המקהלה תשיר א-קפלה מבחר של מזמורים דתיים – קתוליים, יוונים-אורתודוקסיים ויהודיים – בשפות שונות. הקונצרט משיב את המזמורים אל הכנסייה הביזנטית המוקדמת שניצבת בגלריה, ומבקש להחיות את הקולות הרחוקים גם דרך לבושם של חברי המקהלה, המופיעים בתלבושות האופייניות לתקופה.
הקונצרט יתקיים באולם המוקדש לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופה הביזנטית (מאות 4–7 לספירה). גלריה זו בוחנת את הדימוי של ארץ ישראל כארץ הקודש, מקום שבו נולדו או התפתחו שלוש הדתות המונותיאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם. המוצגים בגלריה מדגימים מכנים משותפים בין הדתות כגון שחזורים של בית-כנסת ושל כנסייה מן התקופה הביזנטית, הדומים זה לזה להפליא.
כמו המוצגים בגלריה, גם המוזיקה בקונצרט מדגימה את זיקתן של שלוש הדתות לירושלים. בין השאר, המקהלה תשיר גרסה רומנית למזמור אור משמח (Lumină lină), שמקורו בראשית המאה ה-4 לספירה, וככל הנראה, כבר בתקופה זו שרו אותו המאמינים בכנסיית הקבר בירושלים כחלק מהפולחן סביב הקבר הריק של ישוע. גם ירושלים של זהב, שירה של נעמי שמר, יושר בקונצרט, כחלק ממסורת ארוכה של שירה המוקדשת לעיר.
תכנית
חד-קרן שבוי, לחן: אולה יילו (נולד ב-1978 בנורבגיה, חי בניו יורק)
מקום החסד, לחן: אולה יילו (נולד ב-1978 בנורבגיה, חי בניו יורק)
אוה מריה, לחן: תומאס לואיס דה ויקטוריה (ספרד, סביבות 1548–1611)
חזרי במתיקות, אהובתי, לחן: סלמונה רוסי (צפון איטליה, סביבות 1570–1630)
ברכו, לחן: סלמונה רוסי (צפון איטליה, סביבות 1570–1630)
שירו לה', לחן: הנס לאו הסלר (גרמניה, 1564–1612)
פאטר נוסטר, לחן: ויטאוטס מיסקיניס (נולד ב-1954 בליטא)
פי צדיק, לחן: אנטון ברוקנר (אוסטריה, 1824–1896)
הללו את ה', לחן: קנוט ניסטדט (אוסלו, 1915–2014)
אור משמח, לחן: פלוריאן קוסטיאה
הללויה, הודו לה', לחן: מירצ'ה דיאקונסקו (נולד ב-1929 ברומניה, פועל בארה"ב)
פזיזות, לחן: פילוטיי מונהול (רומניה, סוף המאה ה-14 – ראשית המאה ה-15)
לקחת אותי, לקחת, לחן: טודור יארדה (רומניה, 1922–2007)
משחקים, לחן: קורנליה טאוטו (נולדה ב-1938 ברומניה)
אחו של תלתן, עיבוד: דן מיהאי גויה (נולד ב-1952 ברומניה)
משחק, עיבוד: דן מיהאי גויה (נולד ב-1952 ברומניה)
ריקוד במקום, לחן: גיאורגה דאנגה (רומניה, 1905–1959)
ירושלים של זהב, מילים ולחן: נעמי שמר (ישראל, 1930–2004)
חליל וצופר, לחן: מיהאי מולדובן (רומניה, 1937–1981)
רסיטל לצ'מבלו
מהאן אספהאני, צ'מבלו
הגלריה לאמנות אירופה
08.06, 20:00
צֶ'מְבָּלוֹ הוא כלי נגינה במיתרים ובמקלדת, ששימש ככלי מרכזי במוזיקה הקאמרית של תקופת הבארוק עד המצאת הפסנתר במאה ה-18. מהאן אספהאני (נולד ב-1984 בטהראן) הוא נגן צ'מבלו וירטואוז ופרופסור לצ'מבלו בבית-הספר גילדהול למוזיקה ולדרמה בלונדון. אספהאני למד מוזיקה באוניברסיטת סטנפורד ואצל מאסטרים לצ'מבלו בבוסטון ובפראג. ב-2010 זכה בפרס New Generation Artist לשנים 2008–2010 מטעם ה-BBC, ומאז קטף פרסים רבים, שמקצתם הוענקו לראשונה לנגן צ'מבלו. אספהאני פועל להחזיר את הצ'מבלו למקום המרכזי שהיה נחלתו במאה ה-17. ב-2011 זכתה משימתו לתהודה ציבורית, כאשר לראשונה הוקדש רסיטל לצ'מבלו בסדרת הקונצרטים היוקרתיים של ה- BBC Proms.
בקונצרט מבחר יצירות הפורטות על מנעד רגשי רחב: פָּוָאן עצוב לזמנים טרופים אלו, שהוא כמוזיקה לתהלוכת אבל, נכתב בנימה מלנכולית על ידי המלחין האנגלי תומס תומקינס ב-1649, כמה ימים אחרי הוצאתו להורג של צ'ארלס ה-1, מלך אנגליה; יצירה מוקדמת בשנים ספורות, וודי-קוק של המלחין האנגלי ג'יילס פרנבי, היא סדרה של וריאציות מהירות ומאתגרות מבחינה טכנית; סונטה מס' 6 במי במול מג'ור מ-1748 של וילהלם פרידמן באך (בנו הבכור של יוהן סבסטיאן באך) היא קלילה ומשעשעת. ולבסוף, בחלקו השני של הקונצרט, אוברטורה בסגנון צרפתי של יוהן סבסטיאן באך מ-1735 לערך. סגנונו של באך נמצא על קו התפר שבין הבארוק לקלאסיקה: החידושים המוזיקליים של באך הם, מצד אחד, סיכום של הישגי מוזיקת הבארוק, ומצד אחר, נקודת מוצא עבור המוזיקה הקלאסית של המאות ה-18 וה-19.
במחווה למלחינים האנגלים המוקדמים, הקונצרט ייערך סמוך לחדר תקופתי אנגלי מהמאה ה-18 – זמן חייו של באך וגם תקופת דעיכתו של הצ'מבלו ככלי נגינה רווח. הסיור שיוביל לקונצרט יבחן את תקופת השיא של הצ'מבלו, הבארוק של המאה ה-17, וידגים את המאפיינים המגוונים ואף הסותרים של האמנות במערב אירופה ובמרכזה במאה זו: דתיות ואדיקות המפיצות את רעיונות הכנסייה הקתולית, ארוטיקה השואבת את השראתה מהתרבות הקלאסית והתפתחות של תרבות חילונית-אזרחית. אירופה של המאה ה-17 היא במידה רבה המקור לתרבות ולמבנים החברתיים המודרניים.
תכנית
תומס תומקינס (אנגליה, 1656-1572): פוואן עצוב לזמנים טרופים אלו
ג'יילס פרנבי (אנגליה, 1640-1563): וודי-קוק
וילהלם פרידמן באך (גרמניה, 1784-1710): סונטה מס' 6 במי במול מג'ור, F5
יוהן סבסטיאן באך (גרמניה, 1750-1685): אוברטורה בסגנון צרפתי, BWV 831
מארגני הפסטיבל הם מוזיאון ישראל ומוזיאון אוספי האמנות הממלכתיים של דרזדן
והפקתו בנדיבות משרד החוץ של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
באולם לאמנות אימפרסיוניסטית ע”ש לוטה ווולטר פלורשיימר
חן רייס, סופרן
צ'ארלס ספנסר, פסנתר
כיצד אפשר לתווך טבע? האם ציור, פסל או צלילים יכולים לבטא את חוויית שהותנו בטבע בעולם האמיתי, בין פרחים וציפורים מצייצות? הקונצרט מנסה לבחון את דרכי ההבעה של חוויה זו בדימוי הנראה ובצליל נשמע. דרך צלילים רוגעים של שירת סופרן ופסנתר נפליג לנופי טבע מלבלב ולמחוזות פואטיים של יופי. הרסיטל עוקב אחרי האלבום המצליח של חן רייס מ-2012, Le Rossignol et la Rose (הזמיר והוורד), שבמרכזו נגיעה של מלחינים – רובם מן המאה ה-19 – בפרחים. קולה הנשגב והצלול של רייס מוסיף נדבך של ליריות ליצירות ומציג פרחים וציפורים כמטפורות לאהבה וליופי בחמישה הקשרים שונים – יצר, התבודדות, גן-עדן, הומור ומיתוס – במסלול מוזיקלי שראשיתו באירופה והמשכו בארץ ישראל ובפרס.
חן רייס (נולדה בהרצליה ב-1979, חיה בווינה), מילאה תפקידים ראשיים בבתי אופרה מובחרים כמו האופרה הלאומית של וינה, האופרה הלאומית של בוואריה, לה סקאלה במילאנו, בית האופרה של פילדלפיה והאופרה הישראלית. רייס עבדה עם טובי המנצחים בעולם כמו סר סיימון ראטל, דניאל ברנבוים וזובין מהטה, שליווה וטיפח את הקריירה שלה מראשיתה. צ'ארלס ספנסר (נולד באנגליה ב-1955) – אחד מנגני הפסנתר המבוקשים ביותר לליווי שירה – מלווה את רייס בפסנתר. ספנסר הוא פרופסור באקדמיה למוזיקה בווינה ועמית באקדמיה המלכותית למוזיקה של לונדון.
הקונצרט יתקיים בגלריה לאמנות אימפרסיוניסטית, מול יצירות מהשליש האחרון של המאה ה-19, בנות זמנן של רוב היצירות המוזיקליות. דרך מבט בוחן בטבע הדגישו הציירים האימפרסיוניסטים את צמיחת הטבע או את הגוויעה שלו, בהציגם ביטוי חזותי רוגע של טבע משתנה. האמנים התמקדו בשינוי, בניסיון להקפיאו ולבטא אותו דרך הדימוי. הסיור שיוביל אל הגלריה יבחן כמה יצירות מתערוכת הקיץ המרכזית של המוזיאון, איי וייוויי: אולי, אולי לא, של האמן הסיני איי וייוויי (Ai Weiwei), מהמשפיעים והמוערכים בזירת האמנות העכשווית בעולם. בין השאר, מוצגים בתערוכה עצים בני כשישה מטרים לצד סלעים עשויים פורצלן, שיוצרים יחד מערך הדומה לגן זן. לאורך ההיסטוריה הקדישו התרבות החזותית והספרות הסינית תשומת לב מעמיקה לטבע המשתנה והעניקו לו משמעויות סמליות; גם הגן של איי וייוויי טומן בחובו מטען סמלי, הנוגע לחברה ולכלכלה הסיניות העכשוויות.
תכנית
ארוס
הנרי פורסל (אנגליה, 1659–1695): מתוק מוורדים
רינאלדו האן (קראקס, 1875 – פריז, 1947): הזמיר של פרחי הלילך
ריכארד שטראוס (מינכן, 1864–1949): ורדים אדומים
אדוארד גריג (נורבגיה, 1843–1907): הזמיר החשאי
אלבן ברג (וינה, 1884–1935): הזמיר
התבודדות
רוברט שומן (גרמניה, 1810–1856): הוורד שלי, אופוס 90/2
יוהנס ברהמס (המבורג, 1833 – וינה, 1897): אודות הזמיר, אופוס 46/4
ויצ'נצו בליני (איטליה, 1801–1835): לכי, ורד בת-מזל
קרלוס גוסטבינו (ארגנטינה, 1912–2000): הוורד והשדה
הפסקה
גן-עדן
סזאר פרנק (לייז', 1822 – פריז, 1890): ורדים ופרפרים
סזאר פרנק (לייז', 1822 – פריז, 1890): חתונת הוורדים
פאולין ויארדו (פריז, 1821–1910): שני הוורדים
ריכארד שטראוס (מינכן, 1864–1949): קבוצת הוורדים
רוברט שומן (גרמניה, 1810–1856): הוורד, השושנה, היונה, אופוס 48/3
הומור
גוסטב מאהלר (בוהמיה, 1860 – וינה, 1911): חילופי המשמר בקיץ, מתוך: קרן הפלא של הנער
ג'קומו מאיירבר (ברלין, 1791–1846): עלי הוורדים
פרנץ שוברט (וינה, 1797–1828): הוורד הקטן בשדה, D.257
מיתוס
ניקולאי רימסקי-קורסקוב (רוסיה, 1844–1908): רומנסה מזרחית: זמיר שר לוורד
מרדכי זעירא (קייב, 1905 – תל-אביב, 1968): שני שושנים
גבריאל פורה (צרפת, 1845–1924): הוורדים מאיספהאן, אופוס 39/4
קמי סן-סאן (פריז, 1835–1921): הזמיר והוורד, מתוך: פריסאטיס, בעקבות אגדית פרסית
מארגני הפסטיבל הם מוזיאון ישראל ומוזיאון אוספי האמנות הממלכתיים של דרזדן
והפקתו בנדיבות משרד החוץ של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
לודוויג ואן בטהובן, רביעיות מיתרים (1796–1800)
רביעיית דאנל:
מרק דאנל, גינור
ז'יל מִייה, כינור
ולאד בוגדנס, ויולה
יוֹואן מרקוביץ', צ'לו
בית הכנסת מוויטוריו ונטו
12.06, 15:00
פרויקט מרכזי של פסטיבל המוזיקה רואים את הקולות מוקדש לביצוע כל רביעיות המיתרים של בטהובן בשישה קונצרטים נפרדים. דניאל קוחנל, המנהל האמנותי של הפסטיבל, רואה במכלול 16 רביעיות המיתרים של בטהובן את שיאה של המוזיקה הקלאסית הקאמרית. 16 יצירות אלו נפרסות לאורך הקריירה של המלחין ומשקפות את תרומתו הכבירה למוזיקה.
רביעיית דאנל, שתבצע את כל רביעיות המיתרים, הוקמה ב-1991, ומאז היא נמצאת בחזית סצנת המוזיקה הקלאסית. היא ידועה בביצועיה לרביעיות של היידן, בטהובן, שוברט, שוסטקוביץ' וויינברג, והופיעה במיטב האולמות בעולם. הרביעייה מקדישה זמן רב גם להוראת מוזיקה: מאז 2005 חברי הרביעייה מלמדים באוניברסיטת מנצ'סטר, ומ-2015 גם באקדמיה לרביעיות מיתרים באמסטרדם.
רביעיית מיתרים – שני כינורות, ויולה וצ'לו – היא ההרכב הקאמרי הרווח ביותר במוזיקה הקלאסית. הרכב זה הוגדר על ידי היידן בעבודותיו המאוחרות והיה נדבך מרכזי ביצירתו של מוצרט. רביעיות המיתרים של שני המלחינים נוגנו לרוב באולמות של אצילים ובכירים בכנסייהעל פי הזמנתם. כך, גם רביעיות המיתרים המוקדמות של בטהובן משלהי המאה ה-18 הוזמנו על ידי הנסיך לובקוביץ, אריסטוקרט מבוהמיה.
הקונצרט יתקיים בשחזור של בית הכנסת מוויטוריו ונטו, עיירה סמוכה לוונציה. בית הכנסת, משנת 1700 לערך, המעוטר בשלל פרחים מוזהבים, מעיד על הניסיון של הקהילה היהודית להתחקות אחר הסגנון של מבני פאר בני זמנם – כנסיות וארמונות.
הכניסה לקונצרט כלולה במחיר הכניסה למוזיאון ללא תוספת תשלום. הישיבה על בסיס מקום פנוי.
תכנית
לודוויג ואן בטהובן (בון, 1770 – וינה, 1827):
רביעיית מיתרים מס' 3 ברה מג'ור, אופוס 18/3
רביעיית מיתרים מס' 1 בפה מג'ור, אופוס 18/1
לודוויג ואן בטהובן, רביעיות מיתרים (1796–1800)
רביעיית דאנל:
מרק דאנל, גינור
ז'יל מִייה, כינור
ולאד בוגדנס, ויולה
יוֹואן מרקוביץ', צ'לו
הגלריה לאמנות פוסט-אימפרסיוניסטית
12.06, 20:00
פרויקט מרכזי של פסטיבל המוזיקה רואים את הקולות מוקדש לביצוע כל רביעיות המיתרים של בטהובן בשישה קונצרטים נפרדים. דניאל קוחנל, המנהל האמנותי של הפסטיבל, רואה במכלול 16 רביעיות המיתרים של בטהובן את שיאה של המוזיקה הקלאסית הקאמרית. 16 יצירות אלו נפרסות לאורך הקריירה של המלחין ומשקפות את תרומתו הכבירה למוזיקה. רביעיית דאנל, שתבצע את כל רביעיות המיתרים, הוקמה ב-1991, ומאז היא נמצאת בחזית סצנת המוזיקה הקלאסית. היא ידועה בביצועיה לרביעיות של היידן, בטהובן, שוברט, שוסטקוביץ' וויינברג, והופיעה במיטב האולמות בעולם. הרביעייה מקדישה זמן רב גם להוראת מוזיקה: מאז 2005 חברי הרביעייה מלמדים באוניברסיטת מנצ'סטר, ומ-2015 גם באקדמיה לרביעיות מיתרים באמסטרדם.
יוזף היידן, ביצירותיו האחרונות מאמצע המאה ה-18, הגדיר את ההרכב של רביעיית מיתרים,
ו-וולפגנג אמדיאוס מוצרט שכלל את הלחנים המוקדשים להרכב זה. הרביעיות המוקדמות של בטהובן משלהי המאה ה-18 הן במידה רבה סיכום של הישגיהם של היידן ומוצרט, ואף שכלול שלהם. במובן זה, הן מגדירות מחדש את האפשרויות הגלומות ברביעיית מיתרים ומסמנות נקודת מפנה בתולדות המוזיקה.
הקונצרט ייערך בגלריה לאמנות פוסט-אימפרסיוניסטית, המסמנת נקודת מפנה בתולדות האמנות. ציוריהם של וינסנט ון גוך, פול גוגן ופול סזאן הם נקודת המפנה מהריאליזם של המאה ה-19 לחידושים הסגנוניים של המאה העשרים. בסיור שיוביל אל הקונצרט ייבחנו יצירות של אמני האוונגרד מראשית המאה העשרים כגון פבלו פיקאסו, אנדרה דארן ואגון שילה: כיצד הם הגדירו מחדש את אפשרויות הייצוג וההבעה בצבע, בצורה ובקו, ומה היו מקורות ההשראה שלהם בפריצת הדרך הפוסט-אימפרסיוניסטית של שלהי המאה ה-19.
תכנית
לודוויג ואן בטהובן (בון, 1770 – וינה, 1827):
רביעיית מיתרים מס' 2 בסול מג'ור, אופוס 18/2
רביעיית מיתרים מס' 5 בלה מג'ור, אופוס 18/5
רביעיית מיתרים מס' 4 בדו מינור, אופוס 18/4
רביעיית מיתרים מס' 6 בסי במול מג'ור, אופוס 18/6
לודוויג ואן בטהובן, רביעיות מיתרים רזומובסקי (1806)
רביעיית דאנל:
מרק דאנל, גינור
ז'יל מִייה, כינור
ולאד בוגדנס, ויולה
יוֹואן מרקוביץ', צ'לו
הגלריה לארכיאולוגיה של התקופה הצלבנית
13.06, 17:00
פרויקט מרכזי של פסטיבל המוזיקה רואים את הקולות מוקדש לביצוע כל רביעיות המיתרים של בטהובן בשישה קונצרטים נפרדים. דניאל קוחנל, המנהל האמנותי של הפסטיבל, רואה במכלול 16 רביעיות המיתרים של בטהובן את שיאה של המוזיקה הקלאסית הקאמרית. 16 יצירות אלו נפרסות לאורך הקריירה של המלחין ומשקפות את תרומתו הכבירה למוזיקה.
רביעיית דאנל, שתבצע את כל רביעיות המיתרים, הוקמה ב-1991, ומאז היא נמצאת בחזית סצנת המוזיקה הקלאסית. היא ידועה בביצועיה לרביעיות של היידן, בטהובן, שוברט, שוסטקוביץ' וויינברג, והופיעה במיטב האולמות בעולם. הרביעייה מקדישה זמן רב גם להוראת מוזיקה: מאז 2005 חברי הרביעייה מלמדים באוניברסיטת מנצ'סטר, ומ-2015 גם באקדמיה לרביעיות מיתרים באמסטרדם.
הקונצרט מוקדש לרביעיות רזומובסקי – שלוש רביעיות מיתרים שכתב בטהובן בהזמנת השגריר הרוסי בווינה, הרוזן אנדריאס רזומובסקי. רביעיות רזומובסקי הן מהפופולריות ביותר ברפרטואר של בטהובן בימינו, אבל סמוך לפרסומן הן זכו לביקורות גרועות. אפשר לדמיין את הפתעתו של הרוזן כאשר שמע לראשונה את הרביעיות האלה בארמונו בווינה: במקום יצירות סלוניות מעודנות, כיאה לרביעיות מיתרים, הלחין בטהובן מאבק בין רגשות סותרים. המעברים המוזיקליים החדים בשלוש יצירות אלו, המבטאים סערת נפש, הם גם מאבק במוסכמות מוזיקליות.
הקונצרט יתקיים בגלריה המוקדשת לארכיאולוגיה של ארץ ישראל בתקופה הצלבנית ובתקופה המוסלמית התיכונה (האיובית והממלוכית). במהלך המאות ה-11 עד ה-13 התנהל מאבק בין הנצרות הלטינית ובין האסלאם על שליטה בארץ ישראל, והמוצגים הצלבנים והמוצגים המוסלמים שמוצבים זה מול זה בגלריה מדגישים את המאבק הזה.
הכניסה לקונצרט כלולה במחיר הכניסה למוזיאון ללא תוספת תשלום. הישיבה על בסיס מקום פנוי.
תכנית
לודוויג ואן בטהובן (בון, 1770 – וינה, 1827):
רביעיית מיתרים מס' 7 בפה מג'ור, אופוס 59/1
רביעיית מיתרים מס' 8 במי מינור, אופוס 59/2
רביעיית מיתרים מס' 9 בדו מג'ור, אופוס 59/3
עבר, הווה עתיד: על עיצובבמוזיאון
לרגל שבוע העיצוב בירושלים: סיורים עם מעצבים
- עבר | 13 ביוני, 18:00
שלושה דורות של מעצבים מציגים חפצים לבחירתם מתערוכתDesign Matters , אשר חושפת את ההחלטות, מערכי הכוחות וצירופי המקרים אשר הובילו להיווצרות אוסף העיצוב במוזיאון.
בהנחיית דן הנדל, אוצר לאדריכלות ולעיצוב.
מוריץ דניאל אופנהיים: הצייר היהודי הראשון
אופנהיים היה האמן היהודי הראשון בעל רקע אקדמי וסמל
האמנציפציה של יהודי גרמניה במאה ה– 19 . עם זה, ציוריו
המתארים את חיי המשפחה היהודית המסורתית נידונו
לשכחה. לאחר ההקרנה - שיחה עם הבמאית איזבל גאטהוף
ועם האוצרת לאמנות אירופה שלומית שטיינברג.
גרמנית, תרגום לעברית
רביעיות המיתרים של בטהובן לודוויג ואן בטהובן, רביעיות מיתרים (1809, 1814)
רביעיית דאנל:
מרק דאנל, גינור
ז'יל מִייה, כינור
ולאד בוגדנס, ויולה
יוֹואן מרקוביץ', צ'לו
הגלריה לאמנות מודרנית
14.06, 15:00
פרויקט מרכזי של פסטיבל המוזיקה רואים את הקולות מוקדש לביצוע כל רביעיות המיתרים של בטהובן בשישה קונצרטים נפרדים. דניאל קוחנל, המנהל האמנותי של הפסטיבל, רואה במכלול 16 רביעיות המיתרים של בטהובן את שיאה של המוזיקה הקלאסית הקאמרית. 16 יצירות אלו נפרסות לאורך הקריירה של המלחין ומשקפות את תרומתו הכבירה למוזיקה.
רביעיית דאנל, שתבצע את כל רביעיות המיתרים, הוקמה ב-1991, ומאז היא נמצאת בחזית סצנת המוזיקה הקלאסית. היא ידועה בביצועיה לרביעיות של היידן, בטהובן, שוברט, שוסטקוביץ' וויינברג, והופיעה במיטב האולמות בעולם. הרביעייה מקדישה זמן רב גם להוראת מוזיקה: מאז 2005 חברי הרביעייה מלמדים באוניברסיטת מנצ'סטר, ומ-2015 גם באקדמיה לרביעיות מיתרים באמסטרדם.
בשתי רביעיות המיתרים בקונצרט זה, מאמצע הקריירה של בטהובן, רביעיית המיתרים הופכת מהרכב מנומס ומעודן לכלי להבעת רגשותיו של האמן. בטהובן משתמש במתח המובנה שבהרכב – שיחה בין ארבעה נגנים ושלושה כלים שונים – כדי לעורר מתח מוזיקלי, דרמה וסערת רגשות. ברביעיית מיתרים מס' 9 במי במול מג'ור, המכונה רביעיית הנבל, פתיחה אטית מפַנה בחדות את מקומה לאלגרו, נגינה מהירה בעלת אופי הרואי, ובה פריטה מרובה על מיתרים, המדמה נגינה בנבל. רביעיית מיתרים מס' 11 בפה מינור, הרביעייה הרצינית, נפתחת בנגינה סוערת ואחריה דממה מפתיעה; לאחריה חלק שני מלודי, ואחריו מגיעה הקדרות של החלק השלישי. ברור שבטהובן לא רצה לשעשע את הקהל ביצירה זו, ואף כתב עליה: "הרביעייה נכתבה עבור מעגל קטן של יודעי-דבר, ולעולם אין לבצעה בקרב הציבור הרחב". ייתכן ששתי יצירות מופת אלו מעידות על הלך רוחו של בטהובן בעת שווינה עירו הייתה נתונה במצור תחת צבאו של נפוליאון.
הקונצרט ייערך בגלריה המוקדשת לאמנות אירופית מודרנית אחרי מלחמת העולם השנייה, ובה יצירות המציגות עיוות גופני וכאב נפשי קיצוניים; אמנים דוגמת אלברטו ג'קומטי, פרנסיס בייקון ולאון קוסוף בודקים את מגבלות המדיום האמנותי דרך פריקה של רגש ותחינה לגאולה.
הכניסה לקונצרט כלולה במחיר הכניסה למוזיאון ללא תוספת תשלום. הישיבה על בסיס מקום פנוי.
תכנית
לודוויג ואן בטהובן (בון, 1770 – וינה, 1827):
רביעיית מיתרים מס' 9 במי במול מג'ור ("רביעיית הנבל"), אופוס 74
רביעיית מיתרים מס' 11 בפה מינור ("הרצינית"), אופוס 95
לרגל שבוע העיצוב בירושלים: סיורים עם מעצבים
סימני דרך: 60 שנות עיצוב של דן ריזינגר
- הווה. 14 ביוני, 18:00
איךניגשים למלאכה המורכבת של עיצוב תערוכה?המעצבת לילך שטיאט, אשר עיצבהתערוכות רבות עבור המוזיאון,תשוחח על אחורי הקלעים של עיצוב תערוכות - מפיתוחהקונספט ועד למציאות הקשוחה של מגבלות שימוריות,תקציבים מוגבלים ואוצרים עקשנים.
לודוויג ואן בטהובן, רביעיות מיתרים (1825)
רביעיית דאנל:
מרק דאנל, גינור
ז'יל מִייה, כינור
ולאד בוגדנס, ויולה
יוֹואן מרקוביץ', צ'לו
איי וייוויי: אולי, אולי לא
14.06, 20:00
פרויקט מרכזי של פסטיבל המוזיקה רואים את הקולות מוקדש לביצוע כל רביעיות המיתרים של בטהובן בשישה קונצרטים נפרדים. דניאל קוחנל, המנהל האמנותי של הפסטיבל, רואה במכלול 16 רביעיות המיתרים של בטהובן את שיאה של המוזיקה הקלאסית הקאמרית. 16 יצירות אלו נפרסות לאורך הקריירה של המלחין ומשקפות את תרומתו הכבירה למוזיקה.
רביעיית דאנל, שתבצע את כל רביעיות המיתרים, הוקמה ב-1991, ומאז היא נמצאת בחזית סצנת המוזיקה הקלאסית. היא ידועה בביצועיה לרביעיות של היידן, בטהובן, שוברט, שוסטקוביץ' וויינברג, והופיעה במיטב האולמות בעולם. הרביעייה מקדישה זמן רב גם להוראת מוזיקה: מאז 2005 חברי הרביעייה מלמדים באוניברסיטת מנצ'סטר, ומ-2015 גם באקדמיה לרביעיות מיתרים באמסטרדם.
הרביעיות המאוחרות של בטהובן נושקות לסוף חייו של המלחין, עת היה חולני וחירש כמעט לגמרי. יצירתו המאוחרת של בטהובן נסוגה מן ההרואיות הסובייקטיבית הנרגשת שאפיינה את אמצע הקריירה שלו, וטובלת בקדרות הקץ. תומס מאן, בספרו דוקטור פאוסטוס, כתב על יצירתו המאוחרת של בטהובן: "המוסכמה מופיעה ביצירתו המאוחרת לעתים קרובות יותר, במין קירחות, מרוקנות, הינתקות מן האני, הנשמעת רבת הוד ומפעימה מכל הרפתקה אישית. בבנייני היצירה הללו מתרקמת בין הסובייקטיבי והמוסכם מערכת יחסים חדשה, מערכת יחסים שבצל המוות" (ספריית פועלים, 1992, עמ' 53).
יצירות אלו אינן קלות להאזנה, ומבקרים בני זמנו של בטהובן התייחסו אליהן בביטול, בטענה שהן מעידות על התייבשות המעיין הנובע של המלחין. ואולם ברבות השנים הן הפכו נערצות על ידי גדולי המלחינים. הקונצרט יסתיים בפוגה הגדולה מתוך רביעייה מס' 13: יצירה המתאפיינת בתחושת מאבק בלתי פוסק בין הכלים ובין הצלילים, כדברי איגור סטרווינסקי ב-1963: "מוזיקה עכשווית לחלוטין, שתישאר עכשווית לנצח".
הקונצרט ייערך בחלל התערוכה איי וייוויי: אולי, אולי לא, של האמן הסיני איי וייוויי, מהמשפיעים והמוערכים בזירת האמנות העכשווית העולמית. עבודותיו של איי מוחות בבוטות נגד כל סממן של רודנות, ומאבקו באי-צדק הביא את השלטונות בארצו לעוצרו בלי משפט ולהגביל את צעדיו. קִיפֶּה, היצירה המרכזית בחלל, היא מערום של כ-6000 בולי עץ – פעולה של האמן המתחקה אחרי אביו. בזמן מהפכת התרבות, אביו של איי, שהיה משורר וצייר, הוגלה מבייג'ין לצפון סין ונמנע ממנו להמשיך ליצור. למרות זאת, הוא עיצב את ערימת עצי הבעירה בכניסה לביתם, ואיי מעיר כי אנשים היו עוצרים מלכת ברחוב ומשתאים לנוכח הפסלים היפים. על קירות הגלריה מודבק טאפט בעיצובו איי, שבמבט ראשון נראה דומה לעיטורי המוזהבים שרווחו בארמונות במאה ה-19; מבט קרוב מגלה דגם המורכב מדמות הציפור המופיעה בסמליל של טוויטר, אזיקים, שלשלאות, לאמות ומצלמות אבטחה.
תכנית
לודוויג ואן בטהובן (בון, 1770 – וינה, 1827):
רביעיית מיתרים מס' 12 במי במול מג'ור, אופוס 127
רביעיית מיתרים מס' 15 בלה מינור, אופוס 132
רביעיית מיתרים מס' 13 בסי במול מג'ור, אופוס 130
לודוויג ואן בטהובן, רביעיות מיתרים (1826)
רביעיית דאנל:
מרק דאנל, גינור
ז'יל מִייה, כינור
ולאד בוגדנס, ויולה
יוֹואן מרקוביץ', צ'לו
תערוכת כלבים וחתולים באגף הנוער
15.06, 15:00
פרויקט מרכזי של פסטיבל המוזיקה רואים את הקולות מוקדש לביצוע כל רביעיות המיתרים של בטהובן בשישה קונצרטים נפרדים. דניאל קוחנל, המנהל האמנותי של הפסטיבל, רואה במכלול 16 רביעיות המיתרים של בטהובן את שיאה של המוזיקה הקלאסית הקאמרית. 16 יצירות אלו נפרסות לאורך הקריירה של המלחין ומשקפות את תרומתו הכבירה למוזיקה.
רביעיית דאנל, שתבצע את כל רביעיות המיתרים, הוקמה ב-1991, ומאז היא נמצאת בחזית סצנת המוזיקה הקלאסית. היא ידועה בביצועיה לרביעיות של היידן, בטהובן, שוברט, שוסטקוביץ' וויינברג, והופיעה במיטב האולמות בעולם. הרביעייה מקדישה זמן רב גם להוראת מוזיקה: מאז 2005 חברי הרביעייה מלמדים באוניברסיטת מנצ'סטר, ומ-2015 גם באקדמיה לרביעיות מיתרים באמסטרדם.
היצירות בקונצרט החותם את פרויקט הרביעיות של בטהובן הן בין היצירות האחרונות של המלחין, שמת חודשים אחדים אחרי השלמתן. מסופר שמשאלתו של פרנץ שוברט, עת שכב על ערש דווי, הייתה לשמוע את רביעיית מיתרים מס' 14; וכאשר האזין לה, חמישה ימים לפני מותו, העיר: "ואחרי זה, מה עוד נותר לנו לכתוב?"
את השאלה הזאת הוא השאיר לדור הצעיר אחריו. לכן הקונצרט ייערך במקום הצעיר ביותר במוזיאון ישראל: אגף הנוער, בתערוכה כלבים וחתולים. תערוכה זו מוקדשת לחיות כפי שהן מצטיירות ביצירות מהעת העתיקה עד לאמנות עכשווית; המגוון הרחב מציג נקודות מבט מפתיעות על כלבים וחתולים וחושף את הקשר העמוק בינם לבין בני-האדם באופן ביקורתי ומחויך.
הכניסה לקונצרט כלולה במחיר הכניסה למוזיאון ללא תוספת תשלום. הישיבה על בסיס מקום פנוי.
תכנית
לודוויג ואן בטהובן (בון, 1770 – וינה, 1827):
רביעיית מיתרים מס' 14 בדו דיאז מינור, אופוס 131
רביעיית מיתרים מס' 16 בפה מג'ור, אופוס 135
לרגל שבוע העיצוב בירושלים: סיורים עם מעצבים
סימני דרך: 60 שנות עיצוב של דן ריזינגר
עתיד: יובל סער ונדב ברקן על הפוטנציאל הטמון בעבודתו של דן ריזינגר
· מהאפשר ללמוד ממעצבגרפי שבמשך כמה עשורים גיבש את הזהות החזותית של חברות ושל ארגונים שסמליליהם היולחלק מהנוף הישראלי?
ארנולד שנברג, סימפוניה קאמרית מס' 1 במי מג'ור
מרק סימפסון, אריאל
פיטר מקסוול דייויס, שמונה שירים למלך משוגע
פסאפפה
פסאפפה, תזמורת עטורת פרסים ממנצ'סטר, מתמחה במוזיקה קלאסית מודרנית ועכשווית. התזמורת שהוקמה ב-1991, תבצע שלוש יצירות מהרפרטואר שלה: הקונצרט יתחיל ביצירה של ארנולד שנברג מ-1906 ואחריו יצירה מ-2013 של המלחין האנגלי הצעיר מרק סימפסון. חלק הארי של הקונצרט יוקדש לשמונה שירים למלך משוגע של המלחין האנגלי פיטר מקסוול דייויס, שהוא גם מקור השראה עבור פסאפפה והיה פטרון שלה עד מותו.
סימפוניה קאמרית מס' 1 במי מג'ור, שסגנונה הוא רומנטי מאוחר, מסמנת את סופה של הקלאסיקה. מ-1908 ואילך זנח שנברג את המבנה הטונלי המקובל ובכך הרחיב במידה ניכרת את קשת האפשרויות העומדות לרשות המלחין. המוזיקה הא-טונלית של שנברג נטולת מרכז טונלי אחד הסובב סביב תו ספציפי; הוא פיתח את מערכת 12 הטונים, שבה כל התווים הם בעלי אותה חשיבות.
המלחין פיטר מקסוול דייויס הוא המייצג המובהק של האוונגרד המוזיקלי במחצית השנייה של המאה העשרים. יצירתו שמונה שירים למלך משוגע היא מלודרמה לשישה נגנים וזמר אחד, ששר ומשחק את מילותיו של ג'ורג' ה-3 מלך אנגליה. ככל הנראה, המלך היה חולה בנפשו, ובמהלך היצירה הוא משוחח עם הציפורים שלו, הם ששת כלי הנגינה. היצירה היא החצנה מוזיקלית של הזיה וטירוף: השיגעון במילים משתלב עם מוזיקה טורדת-רוח, שצלילים וכלי נגינה כמו מתנגשים בה זה בזה.
אחרי שתי היצירות הראשונות שינוגנו בקארדו של המוזיאון, נצא לסיור שיקדים את ביצוע שמונה שירים למלך משוגע. היצירות המוזיקליות המודרניות יעומתו עם חפצים מן העולם הקדום, ובסיור נעקוב אחר מלכים משוגעים מן העבר באגף לארכיאולוגיה: סנחריב, המלך האשורי, החריב את ממלכת ישראל והטיל מס על יהודה כדי להרחיב את האימפריה העצומה שלו; הורדוס, מלך יהודה, בנה וטיפח את ממלכתו, אך היה שנוא על ידי רוב העם ורצח את רוב משפחתו בהתקפי פרנויה. לאורם של המוצגים הארכיאולוגיים ייבחן הקשר בין מחלת נפש, שיגעון גדלות ושלטון רודני.
תכנית
ארנולד שנברג (וינה, 1874 – לוס אנג'לס, 1951): סימפוניה קאמרית מס' 1 במי מג'ור, אופוס 9
מרק סימפסון (נולד בליברפול ב-1988): אריאל
*****
פיטר מקסוול דייויס (אנגליה, 1934–2016): שמונה שירים למלך משוגע
מארגני הפסטיבל הם מוזיאון ישראל ומוזיאון אוספי האמנות הממלכתיים של דרזדן
והפקתו בנדיבות משרד החוץ של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
בין הפונקציונלי לאסתטי: עיצוב הכלים בעולם העתיק
- בין הפונקציונלי לאסתטי: עיצוב הכלים בעולם העתיק. 16 ביוני, 11:00
כיצד התייחסו לעיצוב בימי קדם? סיור מרתקבתצוגת הקבע של האגף לארכיאולוגיה - בין כלי עבודה, כלי נגינה, כלי אוכל וכליפולחן שנוצרו באזורנו במשך אלפי שנים.
גיא בראונשטיין, כינור
רהל מריה רילינג, כינור
עמיחי גרוס, ויולה
אלן נילס, ויולה
אולף מנינגר, צ'לו
צבי פלסר, צ'לו
בין השנים 2000–2013 היה הכנר הנודע גיא בראונשטיין (נולד בתל-אביב ב-1971) כינור ראשון בתזמורת הפילהרמונית של ברלין, שנחשבת לטובה בתזמורות האירופיות. ב-2013 פנה לקריירת סולו, ומאז הופיע במיטב האולמות בעולם עם טובי המוזיקאים והמנצחים כגון אייזק שטרן, יפים ברונפמן, אנדריאס שיף, אנג'ליקה קירשלאגר וזובין מהטה.
בראונשטיין וחבריו יבצעו שתי יצירות קאמריות לכלי מיתר. תפתח את הקונצרט שישיית מיתרים לילה משתנה מ-1899 של המלחין האוסטרי-יהודי ארנולד שנברג, שנכתבה בהשראת שיר באותו שם מאת המשורר הגרמני ריכרד דמל. השיר מספר על טיול לאור ירח של זוג נאהבים, שבו מתוודה האישה כי היא הרה מגבר אחר. האהוב אינו נוטר לה טינה ואומר: "החום הזה ישנה את הילד של הזר, ואת תלדי אותו ממני, הבאת את הזוהר אליי, הפכת אותי לילד". נושא היצירה ותוכנה משייכים אותה לסגנון הרומנטי המאוחר, ואולם כבר ביצירה טונלית זו אפשר לחוש בחוסר שביעות רצונו של המלחין הצעיר מהמערכת הטונלית הקלאסית ומהמוסכמות המוזיקליות. זו היצירה הרביעית שפרסם שנברג, בהיותו בן 25, לפני המהפכה המוזיקלית שלו ב-1908, שבה זנח את המבנה הטונלי. אם כן, היצירה לילה משתנה מסמנת את סוף המאה ה-19 ואת הפרק האחרון במוזיקה הקלאסית, שעתידה לעבור טרנספורמציה במרוצת המאה העשרים.
מכלול יצירתו של פרנץ שוברט נתפס בתור אחד השיאים במוזיקה הקלאסית. חמישיית מיתרים בדו מג'ור מדגימה את ההיררכיה והסדר הטבועים במוזיקה הקלאסית: תו דומיננטי (דו מג'ור) מוביל אותה ליצירת לחן הרמוני ונשגב. עם זאת, אפשר לראות ביצירה הזאת ייצוג של סוף, מפני שהמלחין הנערץ סיים לכתוב אותה כחודשיים לפני מותו.
הקונצרט מחזיר אותנו לאירופה שלפני מלחמת העולם הראשונה, והסיור המוביל אליו מתמקד באופטימיות שאפיינה את האמנות האירופית לפני טראומת המלחמה, ששינתה אותה לגמרי. בסיור תיבחן האמנות של "העידן היפה" שבין הרבע האחרון של המאה ה-19 ועד מלחמת העולם הראשונה; הוא יתמקד בציור רפואה מ-1898 של גוסטב קלימט, בן-זמנו ובן-עירו של שנברג, שמבטא את השאיפה לנשגב, את חרדת הקץ ואת התקווה לשינוי. הקונצרט ייערך בגלריה לאמנות מודרנית של ראשית המאה העשרים – אמנות שמקצתה מבטאת אופטימיות מן השינוי שחל בעולם המתועש, שהתנפצה כמה שנים מאוחר יותר.
תכנית
ארנולד שנברג (וינה, 1874 – לוס אנג'לס, 1951): לילה מקודש, חמישיית מיתרים, אופוס 4
פרנץ שוברט (וינה, 1797–1828): שישיית מיתרים בדו מג'ור, D. 956, op. posth. 163
אגדת הג'אז במופע בגן הפסלים
נגן הבאס האגדי רון קרטר, שהגדיר מחדש את האפשרויות הגלומות בכלי הנגינה שלו ובמוזיקת ג'אז בכלל, בהופעה מיוחדת בגן הפסלים של המוזיאון!
בראשית שנות השישים של המאה העשרים פרץ קרטר לתודעה בסיבוב הופעות בארצות הברית. מאוחר יותר ניגן בחמישיית מיילס דייויס ומאז הוא מנגני הג'אז המוערכים ביותר ואף זכה בשני פרסי גראמי. לאחר שפרסם למעלה מ-2,221 הקלטות, רון קרטר הוא הבסיסט המוקלט ביותר בתולדות המוזיקה.
Festival organized by the Israel Museum and the Staatliche Kunstsammlungen Dresden and made possible by the Federal Foreign Office of the Federal Republic of Germany
אדם פרנדסן, טנור
איאון מרין, מנצח
התזמורת הקאמרית מאהלר
פסטיבל המוזיקה ננעל בהפקה יוצאת דופן של אחת מיצירות המופת של המוזיקה הקלאסית, שתועלה בגן הפסלים של מוזיאון ישראל. השיר על האדמה הוא יצירה לשני קולות ותזמורת של המלחין האוסטרי גוסטב מאהלר, שכתיבתה הסתיימה ב-1909. מאהלר השתמש בתרגומים לגרמנית של שירים סיניים מהמאה השמינית לערך, שמתארים את השינוי בטבע לאורך עונות השנה כמטפורה לשינויים שעוברים על האדם ועל רגשותיו. בקונצרט נשוטט בין מגוון תחושות ונופים, המובעים במוזיקה ובמילים בשישה פרקי-שירה בעלי נושאים פיוטיים: שיר-השתייה לצער העולם, האיש הבודד בסתיו, נעורים, יופי, השיכור באביב ופרידה. נושאים אלו מהדהדים ביתר עוצמה אל מול הנוף של ירושלים הנשקף מגן הפסלים. התזמורת הקאמרית מאהלר – תזמורת בין-לאומית ייחודית, הכוללת 45 נגנים שמגיעים מעשרים מדינות שונות. עד כה ניגנה התזמורת במיטב האולמות ב-35 מדינות שונות הפרושות על פני חמש יבשות, בשאיפה להגדיל ככל הניתן את החשיפה למוזיקה.
תכנית
גוסטב מאהלר (בוהמיה, 1860 – וינה, 1911): השיר על האדמה
מאז הודיעה טיפקס על חזרה לפעילות, הקהל מחבק ואוהב ויש דרישה גדולה להמשיך וליהנות ממופע מרקיד, מרגש, מצחיק ומלא נוסטלגיה סוּפּר רלוונטית.
מופע הכולל את כל הלהיטים הענקיים "איזה עולם", "התחנה הישנה", "עננה", "סתם" וכמובן גם חלק מהשירים החדשים שהפכו גם הם ללהיטים: מי הפברובנציאל, צמד איילות, "לילה לילה טוב" ועוד ועוד.
טיפקס בהרכב הגדול והמגובש ביותר בכל הזמנים –
תשעה נגנים שמצלצלים היטב, ביניהם ארבעה מההרכב המקורי וחמישה מוסיקאים נוספים ובהם התגלית המופלאה והמסקרנת הזמרת דניאל קריאף
אסף אבידן במופע פתיחה לסיבוב ההופעות הבינלאומי במוזיאון ישראל!
אסף אבידן מגיע לישראל להופעה יחידה שתפתח את סיבוב ההופעות הבינלאומי.
ההופעה תכלול את מיטב השירים מחמשת האלבומים של אבידן בעיבודים מחודשים, לצד ביצועי בכורה לשירים חדשים מתוך האלבום החדש, שצפוי לראות אור בסוף השנה הנוכחית ברחבי העולם, בחברת יוניברסל.
הלהקה החדשה שתלווה את אבידן כוללת את:
אדם שפלן - בס
עידו ז'לזניק - קלידים
שחר חזיזה - תופים
יהורם גאון, יקיר ירושלים במופע מיוחד בגן האמנות
יהורם גאון, חתן פרס ישראל על תרומתו לזמר העברי, יקיר ירושלים ומדליק משואת יום העצמאות לכבוד העיר ירושלים, אחד האמנים המוערכים והאהובים ביותר בארץ - מאחוריו מאות שירים שהפכו לנכס צאן ברזל, עשרות אלבומים, ועשרות תפקידים בקולנוע, בטלוויזיה ובתיאטרון.
מגיע למוזיאון ישראל למופע מיוחד עם להקתו במיטב להיטיו הגדולים והמרגשים מכל הזמנים.מופע המשלב שירי אהבה, לאדינו, שירי ירושלים ארץ ישראל היפה: "כל הכבוד"; "שלום לך ארץ נהדרת"; "בארץ אהבתי"; "יש מקום"; "אל תשטה באהבה"; "בלדה לחובש"; "גולני שלי"; "מעל פסגת הר הצופים"; " אלף נשיקות"; "הנני כאן"; "פזמון ליקינטון" ועוד
מופע פותח: הצמד יונינה 
יהודה פוליקר - מארח את ריקי גל
עיניים שלי; יוםשישי; חופשי; הצל ואני; פחות אבל כואב; כפיים; אלקו; רדיו-רמאללה; התחלה חדשה; משמרת לילה; פומה פומה; שלושה ימים; זינגוואלה; דברים שרציתי לומר; פנים אלמול פנים;
ועוד להיטים רבים...
יהודה פוליקר, מגדולי האומנים בישראל, במופע להיטים משובח, המשלב בין גיטרות ובוזוקי, מקצבים יווניים- ים תיכוניים ולהיטי רוק. במופע מבצע פוליקר אתלהיטיו הגדולים מכל הרפרטואר העצום שלו, החל מ"בנזין" דרך "עיניים שלי", כל אלבומי הסולו וקלאסיקות מהמוסיקה היוונית.
באופן חד פעמי ולרגל LIVE במוזיאון יארח פוליקר אתך האחת והיחידה, קול הרוק הנשי בישראל- ריקי גל, לה הלחין את הלהיט היי שקטה וכמו כן הפיק והלחין את אלבומה האחרון.
מנגנים עם פוליקר על הבמה:
אסף רייז– תופים | אמירפינטו/ אורן בלבן- כלי הקשה
יוני פוליקר – גיטרות ובוזוקי
שמוליק שמיר – גיטרות | יונתן לויטל –בס
עמית הראל– קלידים ואקורדיון
ניקי- כינור | מרב סימן טוב ואורית שלום- שירה וקולות